Feb 12, 2008

Fear, Hope and Doubt


about
Fear, Hope and Doubt

I feel fear rising up inside me
With the fear comes hope as well
But hope has a guardian
Called doubt!

Failure is my biggest fear
My hope - to get away from it somehow
And that’s exactly what I doubt.

Failing myself and hoping I won't
But doubting of being
At the right way out.

Feeling what would be right to do.
Fearing to leave the known ground
Afraid to be left with doubt and fear
And no more hope in here…

What's the end of my doubts?
Where is my way out?
Out of my fear?

LB


Jan 9, 2008

The Star

- dedicated to a very very special person

It's late at night
I still don't sleep
Struggled with my troubled mind.

Turned back and forth
To one and than the other side
At the end I opened my eyes
To watch the sky.

I saw a star -
Thought of a poem to write
…as it happened, all by surprise…
A falling star…
Crossing the sky!

He came to tell me
"Don't trouble your mind
- get some rest,
Things gonne be fine!"

LB

Jan 3, 2008

קולי

אפה אתה קולי?
איך אני יכולה לומר דברים בילדך?
קולי יקר שלי.

אתה נתתה מבנה וצורה לדבריי ,
אך בילדך אין שום הגיון למחשבותיי.
- קולי!

בלי קולי אני אפורה,
כי בלדך אין לי דרך - איך לומר.
אפה אתה קולי?

מה אני בלי - בלי קולי?

תמיד היתה כאן איתי
אך אפה אתה אכשיו– קולי?

לב

עוד יום ועוד אחד...


עוד יום ועוד אחד...

אני מקשיבה למוזיקה שלי
ועם כל שיר אהבה עולות הדמעות בעיני.
לאן, לאן נעלמו הזמנים שהלב שלי קפץ מרוב שמחה??
כך זה הולך כבר יותר מידי זמן.
עוד יום ועוד אחד...

אני יושבת והעיניים שלי עוברות על תמונותינו בקיר.
כל יום זכור לי היטב.
כל יום מכל הימים.

אתה, גבר גבר ביער, בהר כרמל. אתה זוכר?
או אני בתמונה אחרת, גם ביער עם רקפות. אתה זוכר?
ואת התמונה שהיתה פעם הראשונה איתי בבית. אתה זוכר?
וגם השיר שכתבתי לך ליום הולדתך ה25. אתה זוכר?

ועכשיו אני יושבת כאן...
אני בוכה ואני מתגעגעת אלך ולימים ההם.
אני עצובה מפחדת ומתגעגעת אליך ולימים ההם.
עוד יום ועוד אחד...

כל יום מכל הימים, עוד יום ועוד אחד... אני מתגעגעת לאהוב אותך!


לב
LB

לבעל יקר וחברה יקרה


מלאכים!

מי הם מלאכים?
האם הם אלו שהשם שלח?
האם ילדינו התמימים הם המלאכים?

אישית, אני מכירה שניים מהם.



הוא - נשלח עלידי השם,
בזמן הנכון למקום הנכון.
הוא הציל את חיי ביותר ממובן אחד.

הוא תמך בי וגדל אותי.
הוא היה לצידי בכל המיקרים
בכל התקופות.

בהתחלה קראתי לו מתוך אהבה "מלך שלי"
שהזמן חלף הוא הפך להיות בעלי.
והיום שזה נגמר הבנתי –
שהשם שלך לתקופה, מלאך אמיתי!
ובעתיד/חלום נהיה מלאכים אחד לשני!!!

היא – הגיעה לחיי באופן פיתאומי,
בזמן הנכון למקום הנכון.
היא חיזקה אותי יותר מפעם אחד.

היא תורמת לי מחוכמתה.
היא לצידי בצורה האמיתית ביותר
בכל התקופות.

בהתחלה עברנו יחד כאבים של אהבה ולאחר -
ידענו תקופות קשות אף עוד יותר.
והיום אני לומדת ממנה –
על איך מסתדרים עם אובדן כבד כל כך.
גם היא מלך שנשלח!


מודה אני לפניך...
לב.

יום הזיכרון לחיילי צ.ה.ל


חייל בודד

אתה, חייל בודד שלי
אומץ חדש הגדרת לי
לעולם לא אבין אני,
את הפחדים של החייל הבודד שלי.

לבך כבד יותר כמו שלי,
לעולם לא אבין אני,
רק שאתה שורש שלומינו ושורש שלומי.

הרבה מחשבות היו לי,
על מי לכעוס,
על מה לעשות,
על איך לעזור לך,
איך להבין אותך – חייל בודד שלי.

הבנתי שאף פעם אני לא אבין,
הבנתי שהפחד לא ייעלם אף פעם,
הבנתי שתמיד תישאר חייל -
החייל הבודד – שלי.



LB 01.05.2006

חיבוקיך!


07


חיבוקיך לפני שאתה הולך מהבית
-עם פנים שאומרים שלא רוצים-
הוא קצר אך חזק!

החיבוק שאתה עומד
-באמצה הבית באמצה היום-
הוא קצת כמו משחק!

יש לך גם חיבוק שאתה חוזר
-עייף וגמור מיום קשה כל כך-
והוא חיבוק קצר יותר!

אבל יש חיבוק
אחד הכי אמיתי
הכי מרגש בשבילי
וזה החיבוק בלילה!

שאני מצתרפת למיטה
-אחר שכבר נירדמת-
אתה מוצה אותי מייד
ומחבק אותי חזק!
איזה חום יש בחיבוק הזה
חום ופיתחון.

לב